האינטרנט הוא בעל זיכרון ארוך. מי מאיתנו לא חיפש את שמו בגוגל ונתקל במידע שהיה מעדיף שישאר נסתר? כאשר מדובר בפסקי דין, הבעיה מחריפה עוד יותר. מסמכים משפטיים המופיעים באינטרנט יכולים להשפיע על הקריירה, על היחסים האישיים ועל המוניטין שלנו לשנים ארוכות. אני יודע זאת מניסיון אישי, כאשר פסק דין שפורסם לפני שנים רדף אותי בכל צעד וגרם לי לנזקים משמעותיים.

בשנים האחרונות, רונן הילל מומחה למחיקת פסקי דין הפך לשם דבר בתחום הסרת מידע שלילי מהאינטרנט. בעידן שבו כל חיפוש גוגל פשוט יכול לחשוף את העבר המשפטי שלנו, היכולת למחוק או להסיר פסקי דין מהאינטרנט הפכה לקריטית עבור אנשים רבים. במאמר זה אשתף את הסיפור האישי שלי ואת הדרך שעברתי עם רונן הילל בניסיון למחוק פסק דין שפגע בי קשות.

הסיפור האישי שלי – כיצד פסק דין הרס את חיי

הכל התחיל לפני כחמש שנים. הייתי מעורב בסכסוך משפטי שהסתיים בפסק דין לא מחמיא. למרות שהמקרה היה מורכב והתמונה המלאה לא באה לידי ביטוי בהחלטת השופט, פסק הדין פורסם באינטרנט במלואו, כולל שמי המלא ופרטים מזהים נוספים.

בהתחלה לא הבנתי את חומרת הבעיה. אולם במהרה התחלתי לחוש בהשלכות. מועמדויות לעבודה נדחו ללא הסבר. שותפים עסקיים פוטנציאליים התרחקו. אפילו בחיים האישיים, אנשים חדשים שהכרתי היו מרוחקים לאחר שככל הנראה חיפשו את שמי בגוגל. הרגשתי שאני חי בצל העבר, כאשר אותו פסק דין מכתים את שמי בכל מקום.

נסיתי לפנות בעצמי לאתרים השונים שפרסמו את פסק הדין. חלקם התעלמו מפניותיי, אחרים הסבירו שהם פועלים במסגרת החוק ומפרסמים מידע ציבורי. הייאוש החל לחלחל. האם אהיה חייב לחיות עם זה לנצח?

הזכות להישכח והחוק הישראלי למחיקת פסקי דין

במסגרת חיפושיי אחר פתרון, גיליתי שקיים מושג משפטי המכונה "הזכות להישכח" (Right to be Forgotten). זוהי זכות שהוכרה לראשונה באיחוד האירופי, המאפשרת לאנשים לבקש ממנועי חיפוש להסיר קישורים למידע אישי מסוים, כאשר המידע אינו רלוונטי עוד, לא מדויק, או פוגעני מדי ביחס לתועלת הציבורית שבפרסומו.

בישראל, המצב המשפטי מורכב יותר. אין חוק ספציפי המקביל במדויק לזכות האירופאית להישכח, אך יש מספר עקרונות משפטיים שיכולים לסייע:

• חוק הגנת הפרטיות (תשמ"א-1981) – מגן על הזכות לפרטיות של האזרח הישראלי.
• תקנות בתי המשפט (עיון בתיקים) – מאפשרות במקרים מסוימים הגבלת עיון בתיקים משפטיים.
• פסיקות תקדימיות – בשנים האחרונות ישנן פסיקות המכירות בצורך לאזן בין חופש המידע לבין הזכות לפרטיות ולשם טוב.

למדתי שהמפתח הוא למצוא את האיזון הנכון בין אינטרס הציבור לדעת (שקיפות משפטית) לבין זכותי לפרטיות ולשיקום. הבנתי שאני צריך מומחה שיוכל לנווט בתוך המורכבות הזו.

הפנייה לרונן הילל – מומחה למחיקת פסקי דין

לאחר מחקר מעמיק, הגעתי אל רונן הילל מומחה למחיקת פסקי דין. מה שמשך אותי היו העדויות הרבות מלקוחות שהצליחו להסיר מידע שלילי, ובמיוחד פסקי דין, מתוצאות החיפוש.

בפגישה הראשונה, רונן הסביר לי את התהליך בבהירות. הוא הדגיש שאין פתרון קסם להעלמת המידע לחלוטין, אבל יש אסטרטגיות אפקטיביות להסרתו ממנועי החיפוש ולהפחתת הנראות שלו ברשת. רונן הציג בפניי תכנית פעולה מקיפה שכללה מספר רבדים:

1. פנייה משפטית לאתרים המפרסמים את פסק הדין
2. בקשות הסרה ממנועי חיפוש
3. אנונימיזציה של המידע (הסרת פרטים מזהים)
4. בניית פרופיל אונליין חיובי שידחק את התוצאות השליליות
5. ניטור מתמשך של המידע

מה שהרשים אותי במיוחד היה הניסיון המעשי והידע העמוק שרונן הפגין. הוא הכיר את המערכת המשפטית מחד, ואת עולם הטכנולוגיה והאינטרנט מאידך – שילוב נדיר שבדיוק התאים לבעיה שלי.

התהליך המעשי של מחיקה של פסק דין מהאינטרנט

לאחר שהחלטתי לעבוד עם רונן הילל, התהליך התחיל באבחון מקיף של המצב. רונן ביצע סריקה מעמיקה של הרשת כדי לאתר את כל המקומות בהם מופיע פסק הדין הבעייתי. להפתעתי, המידע הופיע ביותר אתרים ממה שחשבתי – לא רק באתרי פסיקה רשמיים, אלא גם באתרי חדשות, בלוגים משפטיים, ופורומים.

לאחר מיפוי מלא, התחלנו בשלב הראשון – פניות רשמיות לאתרים:

• אתרי פסיקה רשמיים – הוגשה בקשה פורמלית לאנונימיזציה (הסרת שמי ופרטים מזהים) תוך הסתמכות על תקדימים משפטיים רלוונטיים.
• אתרי חדשות ובלוגים – נשלחו מכתבים משפטיים המבהירים את הפגיעה הלא מידתית והדרישה להסרת התוכן או לכל הפחות הסרת שמי.
• פורומים ורשתות חברתיות – הוגשו דיווחים על תוכן פוגעני ובקשות הסרה בהתאם למדיניות האתרים.

במקביל, הוגשו בקשות הסרה למנועי החיפוש הגדולים (גוגל, בינג ואחרים) תחת העיקרון של הזכות להישכח. רונן ידע בדיוק כיצד לנסח את הבקשות כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה, תוך הדגשת חלוף הזמן, חוסר הרלוונטיות הנוכחית והנזק הלא מידתי שנגרם לי.

התהליך לא היה מיידי. חלק מהאתרים הגיבו במהירות, אחרים דרשו התכתבויות רבות ומעקב צמוד. רונן טיפל בכל השלבים הבירוקרטיים הללו באופן מקצועי ועקבי, מה שחסך ממני הרבה תסכול וזמן.

עבור אתרים שסירבו להסיר את המידע, רונן הפעיל אסטרטגיה משלימה: יצירת תוכן חיובי ורלוונטי אודותיי שדחק את התוצאות השליליות למטה בדפי החיפוש. זו הייתה גישה חכמה במיוחד – גם אם לא ניתן להעלים לחלוטין מידע מסוים, אפשר להפחית דרמטית את הסיכוי שמישהו ייתקל בו.

טכניקות מתקדמות לטיפול במידע שלילי ברשת

במהלך העבודה עם רונן הילל, למדתי על מגוון טכניקות מתקדמות שמשמשות את המומחים למחיקת מידע ופסקי דין מהאינטרנט. חלק מהטכניקות הללו היו חדשות לחלוטין עבורי:

1. אנונימיזציה משפטית

במקרים רבים, אתרי פסיקה רשמיים לא יסירו את פסק הדין במלואו, אך הם עשויים להסכים לאנונימיזציה – כלומר, הסרת שמות ופרטים מזהים אחרים. רונן הכיר היטב את הנהלים והתקדימים שמאפשרים הגשת בקשה כזו בצורה אפקטיבית.

2. טכניקות "דחיקת תוכן" (Content Suppression)

כאשר הסרה מלאה אינה אפשרית, ניתן להשתמש בטכניקות SEO מתקדמות כדי "לדחוק" את התוכן השלילי מעמודי החיפוש הראשונים. רונן יצר עבורי פרופילים דיגיטליים חיוביים ותוכן איכותי שקשור לשמי ולתחום העיסוק שלי, שבהדרגה תפס את המקומות הראשונים בתוצאות החיפוש.

3. הפעלת כלים משפטיים מול אתרי ארכיון

אחת הבעיות המורכבות היא שגם אם אתר מסיר תוכן, הוא עשוי להישאר בארכיבים דיגיטליים כמו Wayback Machine. רונן ידע כיצד לפנות גם לאתרים אלו בבקשת הסרה, מה שסייע במחיקת ה"זיכרון הדיגיטלי" של המידע.

4. ניטור ומעקב מתמשכים

חלק חשוב מהתהליך היה מערכת ניטור שרונן הפעיל, שבודקת באופן שוטף את הופעת שמי בהקשר של פסק הדין. כך התאפשר טיפול מיידי בכל הופעה חדשה של המידע.

מה לעשות כשיש לך פסק-דין שלילי שמופיע בגוגל – צעדים מעשיים

אם גם אתם מתמודדים עם פסק דין שמופיע בתוצאות החיפוש ופוגע במוניטין שלכם, הנה הצעדים המעשיים שלמדתי מהניסיון שלי עם רונן הילל:

שלב 1: הערכת מצב ומיפוי

לפני שמתחילים בתהליך ההסרה, חשוב לבצע מיפוי מקיף:

• חפשו את שמכם בשילוב עם מילות מפתח הקשורות לפסק הדין
• תעדו את כל האתרים בהם מופיע המידע
• בדקו אם המידע מופיע גם באתרי ארכיון
• הגדירו סדרי עדיפויות – איזה מידע הכי חשוב להסיר ראשון

שלב 2: הבנת הזכויות המשפטיות שלכם

התייעצו עם מומחה כמו רונן הילל כדי להבין את הזכויות המשפטיות הספציפיות במקרה שלכם:

• האם חלף זמן משמעותי מאז פסק הדין?
• האם המידע אינו מדויק או מטעה?
• האם יש נסיבות מיוחדות המצדיקות הסרה?
• האם יש אפשרות לפנות לערכאות משפטיות לקבלת צו הסרה?

שלב 3: פנייה מקצועית לגורמים הרלוונטיים

חשוב לפנות לכל הגורמים הרלוונטיים בצורה מקצועית:

• הכינו פניות מנומקות היטב לכל אתר
• השתמשו בשפה משפטית מדויקת
• צרפו אסמכתאות ותקדימים רלוונטיים
• עקבו אחר הפניות באופן מסודר

שלב 4: בניית נוכחות דיגיטלית חיובית

במקביל לניסיונות ההסרה, פעלו לבניית נוכחות דיגיטלית חיובית:

• פתחו פרופילים ברשתות חברתיות מקצועיות
• פרסמו תוכן מקצועי בתחום העיסוק שלכם
• השתתפו בפורומים ובדיונים מקצועיים
• שקלו הקמת אתר אישי או בלוג

שלב 5: ניטור ותחזוקה שוטפים

גם לאחר הצלחה ראשונית, חשוב להמשיך בניטור:

• הגדירו התראות גוגל לשמכם
• בדקו מדי פעם את תוצאות החיפוש
• טפלו מיידית בכל הופעה חדשה של המידע
• המשיכו לטפח את הנוכחות החיובית ברשת

התוצאות – איך השתנו חיי לאחר הסרת פסק הדין

לאחר כשישה חודשים של עבודה מאומצת, התוצאות היו מרשימות. פסק הדין שפגע בי הוסר כמעט לחלוטין מתוצאות החיפוש הראשונות בגוגל. באתרי פסיקה רשמיים, הצלחנו להשיג אנונימיזציה – פסק הדין עדיין קיים, אך ללא שמי ופרטים מזהים אחרים.

ההשפעה על חיי הייתה דרמטית:

• תעסוקה – הצלחתי להתקבל למשרה שחיפשתי זמן רב, ללא "רוחות רפאים" מהעבר
• עסקים – שותפים פוטנציאליים כבר לא נרתעו לאחר חיפוש שמי
• רווחה נפשית – החרדה המתמדת שמישהו יגלה את פסק הדין נעלמה
• יחסים אישיים – פחות מבוכה ויותר ביטחון במפגשים חברתיים

עבורי, ההשקעה בשירותיו של רונן הילל הייתה אחת ההחלטות הטובות ביותר שקיבלתי. היכולת "להתחיל מחדש" מבחינת המוניטין הדיגיטלי שלי הייתה שווה כל שקל.

סיכום

הסיפור שלי הוא רק אחד מני רבים. בעידן הדיגיטלי, המידע נשאר זמין לנצח – אלא אם כן נוקטים בפעולות אקטיביות להסרתו. פסקי דין, בפרט, יכולים לגרום לנזק משמעותי למוניטין ולחיים האישיים והמקצועיים.

המסע שלי עם רונן הילל מומחה למחיקת פסקי דין הוכיח לי שיש תקווה. גם אם נדמה שהאינטרנט לעולם אינו שוכח, יש דרכים אפקטיביות להתמודד עם מידע שלילי ולמחוק פסקי דין מהרשת.

אם גם אתם מתמודדים עם אתגר דומה, המפתח הוא לא להיכנע לייאוש. יש פתרונות, יש מומחים, ויש דרך להתחיל מחדש. המוניטין הדיגיטלי שלכם הוא נכס יקר ערך, וכדאי להשקיע במומחים שיכולים לעזור לכם להגן עליו ולשקם אותו.

פנו עוד היום לרונן הילל מומחה למחיקת פסקי דין לייעוץ ראשוני והערכת מצב. אל תתנו לעבר להכתיב את העתיד שלכם.

הפוסט לא תאמינו אבל קיבלתי עזרה והצלחתי למחוק פסק דין שפגע בי קשות מהרשת הופיע לראשונה ב-8Bodies – קולות, רעיונות, זוויות.

המניעים הפסיכולוגיים מאחורי שיתוף תוכן

מחקרים פסיכולוגיים מצביעים על מספר מניעים מרכזיים שמובילים אנשים לשתף תוכן ברשת:

הצורך בהכרה חברתית

אחד המניעים החזקים ביותר לשיתוף תוכן הוא הרצון להיראות ולקבל הכרה מהסביבה החברתית. כאשר אנחנו משתפים תוכן שזוכה ל"לייקים" ותגובות, המוח שלנו משחרר דופמין – הורמון האחראי לתחושת ההנאה והסיפוק. מחקרים שנערכו באוניברסיטת הרווארד הראו שחשיפה עצמית ברשתות חברתיות מפעילה את אותם אזורים במוח שמופעלים כאשר אנחנו אוכלים מזון טעים או מקבלים כסף.

בניית זהות אישית

שיתוף תוכן מאפשר לנו לבנות ולשדר את הזהות שאנו רוצים שאחרים יראו. כשאנחנו משתפים מאמר על איכות הסביבה, אנחנו מציגים את עצמנו כאנשים שאכפת להם מהעולם. כשאנחנו משתפים סרטון מצחיק, אנחנו מבקשים להיתפס כבעלי חוש הומור. לפי מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Consumer Research, שיתוף תוכן משמש כאמצעי לניהול הרושם שאנחנו יוצרים.

המניעים החברתיים לשיתוף תוכן

יצירת קשרים ושמירה על קשרים

שיתוף תוכן הוא דרך לשמור על קשר עם אנשים אחרים ולחזק את הקשרים החברתיים שלנו. כאשר אנחנו משתפים חוויה, אנחנו מזמינים אחרים להיות חלק ממנה. מחקר שנערך על ידי חברת The New York Times Customer Insight Group מצא ש-78% מהמשתמשים משתפים תוכן כדי לשמור על קשר עם אנשים שהם לא פוגשים לעיתים קרובות.

תחושת השתייכות

בני אדם הם יצורים חברתיים מטבעם, והצורך להשתייך לקבוצה הוא צורך בסיסי. שיתוף תוכן יכול לספק תחושת השתייכות לקהילה או לקבוצה מסוימת. כאשר אנחנו משתפים תוכן שמזוהה עם קבוצה מסוימת (למשל, מעריצי מוזיקה, אוהדי ספורט או פעילים פוליטיים), אנחנו מחזקים את הזהות הקבוצתית שלנו.

המניעים האלטרואיסטיים והאינפורמטיביים

רצון לעזור לאחרים

רבים מאיתנו משתפים תוכן מתוך רצון כן לעזור לאחרים. זה יכול להיות מידע שימושי, טיפ מקצועי, או התראה על סכנה כלשהי. מחקר של מכון פיו למחקר מצא כי 94% מהמשתמשים שוקלים כיצד המידע שהם משתפים יכול להיות שימושי לאחרים.

הפצת מידע בעל ערך

לפעמים אנחנו פשוט רוצים להפיץ מידע שאנחנו מאמינים שהוא חשוב או מעניין. בעידן של עודף מידע, יש ערך רב לאנשים שיכולים לסנן ולשתף תוכן איכותי. מחקר שנערך באוניברסיטת קולומביה הראה שאנשים נוטים יותר לשתף מאמרים שהם תופסים כבעלי ערך אינפורמטיבי גבוה.

ההשלכות של תרבות השיתוף

תרבות השיתוף שינתה באופן דרמטי את האופן שבו אנחנו צורכים ומפיצים מידע. מצד אחד, היא איפשרה דמוקרטיזציה של המידע והעצימה קולות שבעבר לא נשמעו. מצד שני, היא יצרה אתגרים חדשים כמו התפשטות מהירה של מידע שגוי ("פייק ניוז"), בועות פילטר, והשטחה של שיח ציבורי מורכב.

לפי מחקר שפורסם בכתב העת Science, מידע כוזב מתפשט ברשתות חברתיות מהר יותר ממידע אמיתי. זוהי תופעה מדאיגה שמדגישה את האחריות שיש לכל אחד מאיתנו כשאנחנו בוחרים מה לשתף.

סיכום

שיתוף תוכן ברשת הוא התנהגות מורכבת שמונעת ממגוון רחב של מניעים פסיכולוגיים, חברתיים ואינפורמטיביים. ההבנה של המניעים האלה לא רק מספקת תובנות מרתקות על הטבע האנושי, אלא גם יכולה לעזור לנו להיות משתמשים מודעים יותר ואחראיים יותר של הרשתות החברתיות.

בעידן שבו כל אחד יכול להיות מפיץ מידע, חשוב שנהיה מודעים למניעים שלנו ולהשפעה שיש לתוכן שאנחנו משתפים. אולי הפעם הבאה, לפני שנלחץ על כפתור השיתוף, כדאי שנעצור לרגע ונשאל את עצמנו: למה אני באמת רוצה לשתף את זה?

הפוסט למה אנחנו באמת משתפים תוכן ברשת הופיע לראשונה ב-8Bodies – קולות, רעיונות, זוויות.

השפעת הבינה המלאכותית על ניהול מוניטין

בינה מלאכותית מביאה עמה יכולות מתקדמות שמשנות את האופן שבו מנהלים מוניטין ברשת. כלי AI מאפשרים ניטור בזמן אמת של אזכורים ברשת, ניתוח סנטימנט מדויק יותר, וזיהוי מגמות שעשויות להשפיע על המוניטין של אדם או עסק. אלגוריתמים מתוחכמים מסוגלים כיום לסרוק כמויות עצומות של מידע במהירות וביעילות שלא היו אפשריות בעבר.

לפי נתונים שפורסמו ב-TheMarker, למעלה מ-70% מהחברות הגדולות במשק הישראלי משתמשות כיום בכלי AI לניטור וניהול המוניטין שלהן. זוהי עלייה משמעותית בהשוואה ל-30% בלבד לפני חמש שנים.

אתגרים חדשים בעידן ה-AI

למרות היתרונות הרבים, הבינה המלאכותית מציבה גם אתגרים חדשים. אחד האתגרים המשמעותיים הוא הופעת "דיפ פייק" – תוכן מזויף שנוצר באמצעות AI, שעלול לפגוע במוניטין. כמו כן, אלגוריתמים של רשתות חברתיות ומנועי חיפוש משתנים תדיר, ודורשים התאמה מתמדת של אסטרטגיות ניהול המוניטין.

"האתגר הגדול ביותר כיום הוא המהירות שבה מידע שלילי יכול להתפשט ברשת," מסביר אודות רונן הלל. "מה שפעם היה לוקח ימים, כיום קורה בשעות או אפילו דקות. לכן חשוב לנטר בזמן אמת ולהגיב במהירות."

אסטרטגיות מתקדמות לניהול מוניטין בעידן ה-AI

בעידן הנוכחי, ניהול מוניטין אפקטיבי דורש שילוב של טכנולוגיה מתקדמת ואסטרטגיות חכמות:

• ניטור אוטומטי: שימוש במערכות AI לניטור רציף של אזכורים ברשת.
• ניתוח סנטימנט: זיהוי אוטומטי של טון חיובי, שלילי או ניטרלי בפרסומים הקשורים אליך.
• יצירת תוכן איכותי: שימוש בכלי AI לסיוע ביצירת תוכן רלוונטי ואיכותי שיקדם מוניטין חיובי.
• אופטימיזציה למנועי חיפוש: התאמת האסטרטגיה לאלגוריתמים המשתנים של גוגל.
• תגובה מהירה למשברים: פיתוח פרוטוקולים לתגובה מהירה במקרה של משבר מוניטין.

המקרה הישראלי – ייחודיות וחדשנות

ישראל, כמדינת סטארט-אפ, מובילה בפיתוח טכנולוגיות AI לניהול מוניטין. לפי נתונים שפורסמו ב-Ynet, למעלה מ-25 חברות ישראליות מפתחות כיום פתרונות AI מתקדמים לתחום זה, וחלקן כבר פועלות בשווקים בינלאומיים.

חברות ישראליות פיתחו, למשל, מערכות שמסוגלות לזהות תוכן פוגעני או שקרי על ארגון או אדם ברשת, ולהציע דרכי פעולה אוטומטיות להתמודדות עם המידע.

עתיד ניהול המוניטין

העתיד של ניהול מוניטין צפוי להיות משולב עוד יותר עם טכנולוגיות AI. צפויה התפתחות של מערכות פרדיקטיביות שיוכלו לחזות משברי מוניטין פוטנציאליים לפני שהם מתרחשים, וכן שיפור ביכולות ההתמודדות עם "דיפ פייק" ומידע כוזב.

"בעידן שבו הטכנולוגיה משתנה במהירות, ניהול מוניטין הפך להיות תהליך מתמשך ודינמי," מסכם רונן הלל. "הצלחה בתחום דורשת שילוב של טכנולוגיה מתקדמת, מומחיות אנושית ויכולת להסתגל במהירות לשינויים."

לסיכום, ניהול מוניטין בעידן הבינה המלאכותית מציב אתגרים חדשים, אך גם מספק כלים מתקדמים להתמודדות עמם. מי שישכיל לשלב בין הטכנולוגיות החדשות לבין אסטרטגיה נכונה, יוכל לשמור על מוניטין חיובי גם בסביבה הדיגיטלית המורכבת של ימינו.

הפוסט ניהול מוניטין בעידן הבינה המלאכותית – כיצד AI משנה את כללי המשחק הופיע לראשונה ב-8Bodies – קולות, רעיונות, זוויות.

כתבה זו עוסקת בהסרת תוצאות שליליות בעבירות צווארון לבן. מנכ"ל חברה גדולה שהתמקד בעסקאות נכסים וניהול השקעות חווה חש ירידה חדה במעמדו לאחר שפורסם עליו תיק פלילי שנגע לעבירות צווארון לבן. כל המידע היה מוצג בתוצאות חיפוש גבוהות ומחיריו העסקיים נפגעו בצורה משמעותית עקב אי הבנה ציבורית שהתפשטה במהירות.

הפתרון:

מוניטין נט ניהול מוניטין פיתחה תהליך ארוך טווח שנע בין מספר צעדים:

1. הסרת כתבות שליליות שקשורות לעבירות צווארון לבן: צוות מקצועי פעל להסרת התוכן שלילי ולמנוע את התפשטות הפרסומים.
2. קמפיינים אישיים בעיתונות מקצועית: מאמרים מקודמים על ההשפעה החיובית של מנהיגות בתעשייה בתחום הנדל"ן עזרו למנוע את הגעת הכתבות השליליות לדירוג גבוה.
3. הפניות חיוביות בעיתונות ובבלוגים: המנכ"ל הצליח להוציא פרסומים חביבים שהדגישו את יכולותיו הניהוליות, תוך התמקדות בהשפעתו על התחום הכלכלי.

התוצאה:

למעשה, הצליח מנכ"ל החברה לעבור תהליך בו הוסרו התוצאות השליליות, וכמו כן, הדימוי החיובי הוביל לעלייה משמעותית במכירות החברה ובשיתופי פעולה עם שותפים חדשים.

הפוסט הסרת תוצאות שליליות בעבירות צווארון לבן הופיע לראשונה ב-8Bodies – קולות, רעיונות, זוויות.